יעל שלמון ברנע, עריכה לשונית

עריכת ספרי מדע לקהל הרחב

מי זאת אירנה גוּט? ברב מכר עולמי מעורר השראה על חסידת אומות העולם הצעירה שהצילה יהודים תחת אפם של הנאצים מובא סיפורה. זווית לא יהודית על גבולות הרשע ואיך חמלה וטוב לב יכולים להם. איך היא עשתה את זה? מאין התעוזה? כל הפרטים בפנים.למידע נוסף IN MY HANDS Memories of a Holocaust Rescuer by Irene Gut Opdyke with Jennifer Armstrong

מוזמנים לקרוא גם את מאמרי "עריכת תוכן לספרי עיון לקהל הרחב, וכדורגל בקטנה", בבלוג של בית העורכים.

בספר מדעי שמיועד לקהל הרחב, בשונה מעריכה לשונית אקדמית של הצעת מחקר, סמינריון, תזה או דוקטורט, יש להביא בחשבון עניינים שונים. להלן כמה מהם:

הספר אמנם פונה לקהל הנבון, אך יש לצאת מנקודת הנחה שהקורא איננו בקיא בתחום. ייתכן מאוד שהקורא מתעניין בתחום, אך ייתכן שזוהי לו פגישתו הראשונה עם החומר שלפניו. לפיכך יש לשקול להסביר בקצרה דברים שבדוקטורט, למשל, אין טעם להסביר. הדגש הוא: בקצרה. לתת את המידע הדרוש להמשך קריאה נעימה ובהירה, בלי להפוך את הרקע לעיקר.

אני ממליצה גם לבחור בקפידה את המונחים המקצועיים או המדעיים שבהם נרצה להשתמש. ייתכן שיש מונחים שנחליט לציין אותם, אך לא להשתמש בהם. השיקולים שמובילים אותי כשאני מציעה דברים מסוג זה הם בעיקר: האם המונחים חשובים לקורא או שאינם חשובים לו, האם בדעתי להשתמש בהם הרבה בטקסט (ואז ייעשו למוכרים) או שהאזכורים של המונח יהיו במרחק רב זה מזה, והאם המשמעות של המונח המקצועי או המדעי משתמעת בקלות מהמילה המקצועית או המדעית.

עוד דבר להתייחס אליו הוא הערות השוליים. בטקסט המדעי הפופולרי, פעמים רבות, דווקא המידע שבדוקטורט היה מובא בשוליים הוא ה"עסיס" של המידע המובא. רמיזות, בדיחות, רכילות קלה, אנקדוטה מסקרנת או משעשעת – כל אלה יכולים ליצור אתנחתא נעימה ברצף הטקסט, אבל, וזה אבל חשוב מאוד: לא כהערת שוליים. יש למצוא את הדרך להכניס את הערות השוליים לתוך רצף הטקסט, ואני צופה שזה המידע העיקרי שהקוראים ייקחו עימם בסופו של דבר, וההנאה שהאנקדוטות הללו ימלאו בה את הקורא, היא הסיבה שבזכותה הוא ימליץ על הספר.

אין שום בעיה, לדעתי, להפנות למקורות, בעיקר אם ההפניה היא ברצף הטקסט בסוגריים, כמקובל בשיטת ה-APA. כתיבת הפניות בהערות שוליים, לדעתי, מפריעה יותר לרצף הטקסט. עם זאת, הייתי שוקלת לצמצם זאת היכן שאפשר, למשל בציון עניינים טריביאליים למדי – אין צורך להביא לכך אישור, ובהחלט אין צורך להביא לכך סימוכין מכמה חוקרים, גם אם אזכרו זאת בכתביהם. מוטב לציין רק אם מישהו חקר זאת בעצמו.

מאחר שכעורכת לשונית אין לי בהכרח היכרות מוקדמת עם התחום, כדאי מאוד להכין רשימה של חוקרים והוגי דעות שחשוב שהקורא יכיר את שמם לאחר קריאת הספר. המטרה בכך היא לא להסתפק בהפניה בסוגריים למקור שבו נכתב דבר מה, אלא להוצאתו מהסוגריים והכנסתו לרצף הטקסט. למשל: "פורת אמר כך וכך".

בספר מקצועי או אקדמי נהוג, כמו בחיבורים אקדמיים, להביא רשימה של מקורות או ביבליוגרפיה בסופו. אולם בשונה מחיבורים אקדמיים, בספר מדעי מקובל להוסיף גם אינדקס. מטרתו של האינדקס להקל על הקורא בחיפוש מידע ממוקד, מעבר לתוכן העניינים ובפירוט רב ממנו, ומתוך אפשרות ליצור הקשרים שונים. את האינדקס יוצרים רק לאחר עימוד הספר. עם זאת, כדאי גם כאן להכין רשימה של עניינים לתשומת ליבו של יוצר האינדקס, שגם הוא, על פי רוב, לאו דווקא מומחה בתחום שעליו כתוב בספר.

מוזמנים לקרוא גם את מאמרי "עריכת תוכן לספרי עיון לקהל הרחב, וכדורגל בקטנה", בבלוג של בית העורכים

מי זאת אירנה גוּט? ברב מכר עולמי מעורר השראה על חסידת אומות העולם הצעירה שהצילה יהודים תחת אפם של הנאצים מובא סיפורה. זווית לא יהודית על גבולות הרשע ואיך חמלה וטוב לב יכולים להם. איך היא עשתה את זה? מאין התעוזה? כל הפרטים בפנים.למידע נוסף IN MY HANDS Memories of a Holocaust Rescuer by Irene Gut Opdyke with Jennifer Armstrong