הוצאה עצמית

רב מכר עולמי: אישה צעירה לבדה מול הנאצים, זווית לא יהודית על המחנות וההשמדה בשואה. לפרטים נוספים

מי זאת אירנה גוּט? ברב מכר עולמי מעורר השראה על חסידת אומות העולם הצעירה שהצילה יהודים תחת אפם של הנאצים מובא סיפורה. זווית לא יהודית על גבולות הרשע ואיך חמלה וטוב לב יכולים להם. איך היא עשתה את זה? מאין התעוזה? כל הפרטים בפנים.למידע נוסף IN MY HANDS Memories of a Holocaust Rescuer by Irene Gut Opdyke with Jennifer Armstrong

הוצאה לאור של ספר באופן עצמאי

אני עובדת עם בית העורכים, ומנהלת שם את תחום עריכת הלשון. בית העורכים שם לעצמו למטרה לעזור לכותבים שלנו בכל השלבים מהכתיבה (מהרעיון! אפילו עוד לפני כתיבת הספר!), דרך סדנת כתיבה ייחודית, העריכות וההגהות. מוזמנים לפנות אליי או לבית העורכים, זה כדאי מאוד.

מומלץ לקרוא את זה.

כדאי לדעת: לירון פיין מלמד איך להעלות את הספר לאמזון להדפסה בעברית ומשלוח לארץ, ובית העורכים יכול גם לעשות את העבודה עבורכם בלי לקרוע את הארנק.

שלום רב,

לאחר שכתבתי בשבחן של הוצאות מסחריות, רציתי לכתוב גם בשבחן של ההוצאות העצמיות.

אני מברכת מאוד על האפשרות של כל מי שחפץ בכך להביא את סיפורו לעולם, בין שהמציא אותו, דמיין אותו, שמע עליו או חי אותו. האמרה "המציאות עולה על כל דמיון" לא אחת מתגלה כנכונה, לדעתי, עם ערך מוסף של האמת האישית שיש בה. אני באמת ובתמים מאמינה שלכל אדם ולכל אישה יש סיפור שיש טעם לספר אותו או את התובנות שלו, או של מי שהעלה את הדברים על הכתב. עם זאת, לא לכל סיפור יש דורשים, ולא לכל ספר יש פוטנציאל מסחרי או פוטנציאל עם ערך שדי בו כדי שהוצאה לאור מסחרית תהיה מעוניינת להשקיע בו מכספה.

מתי אפוא כדאי, לדעתי, להוציא לאור ספר בהוצאה עצמית?

אם אתם רוצים שליטה על כל תהליך הפקת הספר. המשך להלן.
אם מראש אתם מניחים שלא תהיה הוצאה שתהיה מעוניינת בספרכם, ובדעתכם להדפיס עותקים ספורים בלבד ואולי ליצור אפשרות לספר דיגיטלי.
אם הזמן דוחק, ורצונכם שהספר יראה אור בפרק זמן קצר מאוד, למשל לקראת נסיעה או אם הוא מיועד להינתן בתאריך מסוים, יום הולדת של אדם אהוב, למשל.
אם אתם מתכננים למכור את הספר רק לקהל הפרטי שלכם, למשל בהרצאות בתחום שבו עוסק ספרכם, ומוכנים לוותר על הפצה לחנויות (תוכלו כמובן להפיצו, אולם עלות הפצה כזו נחשבת ללא כדאית משום שרשתות הספרים אינן קונות ספרים מכותביהם אלא ממפיצים קבועים בלבד הגובים עמלה שלא בהכרח מוצדק להשקיעה). אתם עדיין יכולים לשלוח עותקים גם לספריות, ועליכם לברר את החוק בנדון.
אם כתב היד שלכם נדחה על ידי כל ההוצאות המסחריות שאליהן שלחתם אותו. המשך להלן.

שליטה בתהליך הפקת הספר עד הוצאתו לאור

יש אנשים שרואים בחזונם כיצד בדיוק ייראה הספר שלהם, וחוששים לתת להוצאה להתערב בו. אינני יכולה לשפוט אם כך ראוי, אולם אני בהחלט יכולה לומר שלרובנו אין חזון ברור בעניין זה, אלא רעיון מעורפל, ורצוני גם להמליץ להתייעץ עם אנשי מקצוע, גם אם חזונכם ברור לכם. אין ספק, שאם הוצאה לאור תשקיע מכספה בספרכם, היא תרצה להחליט כמה החלטות, כגון מי יעצב את הכריכה, מה יהיה עובי הנייר שעליו יודפס ועוד. אני מאמינה שרוב ההוצאות המסחריות מביאות בחשבון את רצון הכותב, ולו מפני שאין סיבה שלא יעשו כן אם בקשותיו או חזונו אכן מתאימים לרוח הספר ולקהל היעד. אולם בשורה התחתונה, בעל המאה הוא בעל הדעה.

כתב יד שנדחה על ידי ההוצאות המסחריות

כמעט לעולם אין לדעת מדוע נדחה כתב יד על ידי ההוצאות המסחריות, ומן המפורסמות הוא ש"הארי פוטר", לדוגמא, נדחה על ידי 22 מו"לים. פעמים רבות לא כתוב במכתב הדחייה מה הבעיות, ואם הן קשורות לתחום העיסוק של הספר, לאפיון הדמויות, לאמינות הסיפור וכו'. כל ההוצאות שבדקתי כותבות שאינן יכולות למסור מידע זה לכל הפונים שלהן, ונדמה לי שבמילים אחרות אפשר לומר: איננו מוסרות מידע זה אלא אם אנחנו רוצות שתשפרו את כתב היד ואז תחזירו אותו אלינו.

יש לשער שאם לא נמצאה הוצאה שתרצה להשקיע בספרכם ממשאביה, נראה שהסיכוי להרוויח כסף מהספר אינו גדול. אני מברכת לפיכך את האפשרות להוציא לאור ספרים דיגיטליים, שעלותם מופחתת, ובימינו מחבר הספר לא יישאר עם עותקים רבים בביתו גם אם הפיק לעצמו ספר. להישאר עם כמות אדירה של ספרים בבית, מעבר לפן הכלכלי ולפן הסביבתי, צפוי להוביל לדכדוך מיותר.

הוצאת ספר לאור היא חוויה שאני מדמיינת שכדאי לחוות. אני זוכרת את עצמי רואה את שמי בדפוס לראשונה, בזכות מאמרים שכתבתי, ואני מודה שזה מרגש מאוד. גם לראות מאמרים שכתבתי בפסבדונים (אני יודעת, האקדמיה ממליצה על פסידונים) היה מרגש ומשעשע. ומשעשע באופן מיוחד היה שהפסבדונים שלי המשיכו לכתוב אחריי, אבל זה כבר עניין אחר. אין לי ספק שספר שלם "שלי" היה מרגש אותי פי כמה.

ואם נחזור לעניינינו, מי שספריו נדחו על ידי הוצאות לאור מסחריות, עדיין יכול בימינו לצאת להרפתקה הנפלאה לראות את יצירתו מודפסת, גם אם במספר עותקים מצומצם. מי שרוצה להיות סופר, ייתכן עוד שכדאי לו להוציא לאור (בדפוס או בדיגיטלי) ספר בהוצאה עצמית אם לא התקבל להוצאות מסחריות. הטעם לכך הוא שלהוצאות המסחריות קל יותר לבחור במישהו שכבר פרסם ספר שזכה לתהודה כלשהי מאשר לקבל ספר מסופר שאיש טרם שמע עליו. כמובן, הן יעדיפו ספר של מישהו שכבר הייתה הוצאה לאור שבחרה להשקיע בו, אך אם זה לא המצב, ייתכן מאוד שישקלו ספר חדש של סופר שראה אור בהוצאה עצמית, בעיקר אם הוא נמכר יפה או קיבל ביקורות טובות.

דרכים להוצאה לאור עצמית

בימינו אפשר להוציא לאור ספר באופן עצמי, ולפנות לכל הגורמים הרלוונטיים, כגון גרפיקאים ובתי דפוס, לקבלת הצעות מחיר ולבחינת התאמתם לפי מוצרים שכבר יצרו. יש גם לא מעט חברות נחמדות ואנשים רציניים ובעלי ניסיון שמלווים תהליך של הפקת ספר, ואין לי ספק שזה יכול להפחית מאוד מהלחץ שתהליך כזה יכול לעורר.

ראיתי לא מעט ספרים שראו אור באופן פרטי, וחלקם היו נאים מאוד בעיניי וחלקם פחות. אבל דעתי כאן פחות חשובה. בבואכם להוציא לאור את ספרכם, כדאי להתייעץ באנשי מקצוע מתחום הדפוס והגרפיקה שיש להם ניסיון בסוגה שמתאימה לספרכם. בכל מקרה, מי שלא תיקשרו עמו בקשרים לקראת צאת ספרכם, תבקשו לראות ספרים שיצר. אפשר להביא ספר שמצאה חן בעיניכם צורתו, מגע הדפים שבו וגודל הגופן (פונט) וצורתו – כל דבר שיעזור לכם להגיד לבעלי המקצוע: "כזה אני רוצה" או "משהו כזה אני רוצה", אם תרצו להשאיר לו מקום לתרום מהידע ומהניסיון שלו ולייעץ לכם על כיוון דומה אך שיהיה ייחודי לכם או מתאים יותר לקהל היעד שלכם, לדעתו ומניסיונו.

מוזמנים להמשיך לקרוא על שלבים בהפקת ספר

יעל שלמון ברנע, עריכה לשונית

הוצאה עצמית

שתף