ראשי

שלבים בהפקת ספר

כתבתם ספר – כל הכבוד!

ומה עושים עכשיו?

קודם כול אפשר לתת לחברים ולמשפחה לקרוא ולהעיר, אבל רק אם יש מישהו שאתם יודעים שהוא אוהב לקרוא ואתם סומכים עליו שיהיה ביקורתי ואוהד – עם דגש על אוהד, כי ביקורת שלילית תמיד אפשר לקבל, אבל אתם רוצים ביקורת בונה. אתם לא רוצים מישהו שיקנא בכם על הישגכם לכתוב 200 עמודים ועל העזתכם לחלום הלאה. תבחרו לשם כך חבר אחד, שניים-שלושה לכל היותר, כי גם עודף אינפורמציה הוא בעייתי ויכול לגרום לכם לקריסת מערכות ורפיון ידיים.

אם ספרכם מיועד לילדים, כדאי להקריא לילדים או לאחיינים או לילדי השכנים שבגיל המתאים, ולראות כיצד הסיפור מתקבל אצלם. הם ישאלו שאלות במקומות שכדאי לשקול לשנות ולעגל או בעניינים שיש לשקול להוסיף.

ייתכן שבשלב זה תחליטו להכניס את הספר למגירה. על האפשרות הזאת לא אפרט כאן, רק אומר שיש מצבים שספר ישביח אם תסתכלו עליו מפרספקטיבה של זמן.

אם החלטתם לשתף אחרים ביצירתכם, האפשרויות המקובלות כצעד הבא הן:

  • לפנות להוצאות מסחריות – שבהן רוב ההוצאות ואפילו כולן ישולמו על ידי ההוצאה, ועל כן השלבים המפורטים להלן לא רלוונטיים אליכם. עם זאת, אם הספר יעבור עריכה ספרותית ועריכה לשונית לפני שתשלחו אותו להוצאות לאור השונות, יגדלו הסיכויים לכך שהוא יתקבל על ידי אחת מהן.
  • להפיק את הספר בהוצאה עצמית. אפשר להיעזר בחברות המתמחות בכך ואפשר לפנות ישירות לאנשי המקצועות שיפורטו להלן.

 

עריכה ספרותית / עריכת תוכן / עריכה מדעית

ספרים נועדו שיקראו אותם. העריכה המקצועית הראשונה של הספר נועדה לוודא שהספר אכן קריא, ושהרעיונות מועברים ברצף הגיוני וברור (לאו דווקא כרונולוגי), למשל. אם מדובר בפרוזה, העריכה בודקת אם הדמויות מעניינות ותומכות בעלילה, אם העולם שיצרתם בעל חוקיות קבועה די הצורך ואם העלילה מובאת בצורה מעניינת שמושכת לקרוא עוד, ועוד.

עריכת פרוזה תבדוק אם הספר מספר את הסיפור עצמו או אם הוא מספר על הסיפור, למשל. העריכה "תתפוס" אם יש מקומות שבהם אפשר להביע את הרגש כך שיובן על ידי הקורא מבלי לקרוא לו בשמו, דבר שיעלה את הערך הספרותי של הספר.

בעריכה מדעית, למשל בהפיכת דוקטורט לספר לקהל הרחב, יש לתת את הדעת על איזה ידע חסר לקורא ההדיוט ובאילו תחומי ידע כדאי להרחיב כדי לקדם את הבנת העניין המובא בספר עצמו. יש לקבוע באיזו מידה לפרט כל עניין כדי לעזור לקורא להבין את התחום שהספר מנסה לחשוף אותו אליו, ואולי אף להוסיף פרקים או לצמצם פרקים מסוימים כדי להנגיש את התוכן בלי לעייף את המתעניין באופן שאיננו נחוץ.

העורך הספרותי יוכל להמליץ אם להעביר את הספר לעריכת לשון או אם לשלוח אותו כפי שהוא ללקטורה בהוצאות ספרים מסחריות.

 

עריכת לשון / עריכה לשונית

ישנם מקומות חופפים בין העריכה הלשונית לבין העריכה הספרותית, למשל בעניין קביעת המשלב לדמויות. אולם העריכה הלשונית מתערבת פחות בתוכן ויותר ב"איך" – איך להעביר את הדברים: במשפטים ארוכים או קצרים? במילים גבוהות או יומיומיות? ובאילו מילים להשתמש: אולי יש מילה שתתאר באופן טוב יותר את הרגש של הדמות? אולי חסר משפט שיחבר בין הפסקאות ויוליך לעניין הבא? ואיך לכתוב כל מילה: לעתים או לעיתים? דוגמא או דוגמה? – לא תמיד התשובות חד משמעיות, אך עורך הלשון, יבחר מה שיבחר, יקפיד שאותה מילה תיכתב תמיד באותו האופן (אלא אם מדובר בציטוט ממקור כתוב אחר).

בכוחה של עריכת הלשון ליצור אצל הקורא חוויה. החוויה יכולה למשוך לקרוא עוד ולעבור למשפט הבא, לפסקה הבאה, לפרק הבא, ויכולה להיות מאתגרת. סופרים שבאמתחתם ספרים רבים אולי יצרו לעצמם סגנון, ואצלם צפויה התערבות מועטת. סופרים בתחילת דרכם מוטב שיראו דוגמא לעריכת הלשון של ספרם, משום שלסגנון האישי של העורך צפויה להיות השפעה על הבחירות שהוא עושה כשהוא מציע הצעות לשינוי.

כעורכת לשונית, בדרך כלל הספרים מגיעים אליי כאשר התוכן שלהם כבר מובנה וברור. עם זאת, בהחלט קורה שאני מציעה דברים מתחום העריכה הספרותית, למשל כאשר הצעתי למחוק דמות בספר אחד, לתת יותר עומק לדמות מסוימת בספר אחר, ובספר שלישי הצעתי שיחלקו אותו לשלושה ספרים שונים (הצעתי לחלקו לספר עיון, אוטוביוגרפיה וספר ילדים). לא חיפשתי את המקומות האלו. אני ערכתי את הלשון, התעכבתי על מבנה המשפט, המילים, האותיות המרכיבות אותן וסימני הפיסוק, אך מאחר שראיתי עניינים שבעיניי מוטב להתעכב עליהם ולפתור אותם באופן אחר, הערתי על כך.

 

לשקול לפנות להוצאות מסחריות

זה מגניב לפנות לאתרי מימון המונים ולגייס כסף להוצאת הספר, אך תנו דעתכם על כך שזאת עבודה שיש להשקיע בה, ולא כל אחד מאיתנו בנוי להיות משווק. כמו כן, התוצאה הסופית יכולה להיות פחות טובה ממה שתקוו לה. אני ממליצה לפנות קודם כול להוצאות מסחריות.

אם בכל זאת החלטתם שהגיע הזמן להוציא את ספרכם בהוצאה עצמית – יישר כוח ובהצלחה!

במצב זה, ההמשך רלוונטי לכם.

 

ניקוד

הסוגות שנהוג לנקדן הן: שירה, ספרי ילדים וספרים לראשית קריאה. אולם רק לאחר שכל מילה נקבעה במקומה, יש טעם לפנות לניקוד הספר. כל עוד לא הסתיימו העריכות, מילים יכולות לזוז, סמיכויות להתפרק, משפטים להתווסף ושאר שינויים יכולים לקרות. לכן, מוטב לחכות עם הניקוד לסוף ההתעסקות עם התוכן המילולי.

אין הדבר כך בכל הקשור לניקוד מסייע, שבתחום העריכה הלשונית.

 

איור

אם אינכם מאיירים בעצמכם, אין טעם לשלוח להוצאות המסחריות איורים לספר העתידי שלכם, ועל כן רק לאחר שהחלטתם באופן סופי להפיק את ספרכם בעצמכם, יש טעם להשקיע באיורים.

על האיור להביא בחשבון את עיצוב הספר (ראו הסעיף הבא, ולפעמים זהו אותו איש המקצוע), כמה עמודים יהיו בו וכמה איורים יהיו בו. האם בכל ראש פרק יהיה סימן קבוע? האם בכל עמוד שני (בדרך כלל אי-זוגי) יהיה ציור כבספרי ילדים מסוימים? האם הציורים יהיו בכפולות – כלומר בשני עמודים צמודים – כבספרי ילדים אחרים?

אם אתם בוחרים שבין האיורים יהיו גם איורים על כפולות של עמודים, שימו לב היטב בהדפסה לדוגמא (ראו להלן) שהקיפול מדויק והתמונה המתקבלת מושלמת.

 

עיצוב ועימוד (עבודה עם גרפיקאי)

מפתיע עד כמה לעיצוב יש משקל בהנאה שאפשר להפיק מקריאת ספר. זהו שלב חשוב מאוד בדרך לקורא פוטנציאלי ובדרך לכך שהקורא יגיע לסוף הספר ולא ירגיש חנוק מכמות ה"שחור" על הדף. העיצוב יקבע את סוג הפונט, גודלו, צורת הכותרות ומקומן (בראש העמוד? באמצעו? בעמוד נפרד?), מקומות האיורים והטבלאות, גודל השוליים מארבעת הכיוונים ועוד.

 

מפתוח / אינדקס

בספרים שבהם יש ליצור אינדקס, אפשר ליצור אותו רק לאחר שלב העימוד. עם זאת, מומלץ לחשוב מראש וליצור רשימת מונחים ועניינים שחשוב לכם שיהיו באינדקס. לאחר מכן תצטרכו לשקול גם את מידת הפירוט בכל ערך.

 

הגהה

בעולם אידיאלי, שבו אין מחסור בממון לאיש, ייעשו כאן הגהה אחת או יותר, כדי לוודא שכל האותיות במקומן, ושאין שורה בודדת בסופי פרקים, למשל, ושאין כותרת בעמוד מסוים והתוכן שלה בעמוד אחר.

 

הדפסת דוגמא

לפעמים קוראים לשלב זה "העתק שמש". בשלב זה מוודאים מתדפיס על נייר שהכול כשורה. מפתיע להיווכח שבקריאה מהדף רואים יותר דברים מאשר בקריאה ממחשב. לפני שלב זה יש לבחור את הנייר שיקבע גם את עובי הספר ולפי זה יקבע הגרפיקאי את עובי השדרה בכריכת הספר.

כשיש תמונות צבעוניות, אפשר, בתוספת כסף, להדפיס את העמודים הצבעוניים בהדפסת "איריס" – הדפסה איכותית שתראה בדיוק כיצד ייראה המוצר הסופי. את הכריכה, כרטיס הביקור של הספר המציג את התחום שבו הוא עוסק ואת מי שכתב אותו, כדאי להדפיס בצורה זו ולוודא שהכריכה אכן תצא כפי שדמיינתם. בל נשכח, הצבעים במחשב יכולים להיות שונים מהגוונים שיתקבלו בהדפסה.

 

הגהה

שוב, בעולם אידיאלי… לפני שמשקיעים כסף רב בהדפסה – מומלץ מאוד.

 

קניית ברקוד ISBN

למכירת ספר בחנויות הספרים יש לצייד כל ספר בברקוד שמציג מספר שנקרא ISBN. עוד על כך וביתר דיוק מדבריי כאן תוכלו לקרוא במרכז הספר והספריות. תמצאו שם מידע באשר לתנאים לקבלת מספר, עלויות, מתי צריך לקנות מספר חדש ועוד. אם תבחרו לרכוש ISBN באתר – הרכישה על אחריותכם (אני לא ניסיתי זאת בעצמי מעולם).

 

הדפסה ממש (או העלאה לחנויות דיגיטליות)

מזל טוב!

 

הפצה

אתם יכולים כעת לתת את יצירתכם לכל מי שתחפצו, למכור ללקוחותיכם או לנסות לעניין מפיצים לרשתות הספרים.

לחנויות ספרים פרטיות ייתכן שתוכלו לספק בעצמכם, כדאי לברר איתן, למשל כאן: חנויות ספרים עצמאיות בישראל.

בעיקר כאשר מדובר בספרי עיון, נא לשקול להעביר עותקים גם לספריות הציבוריות.

חוק הספרים – בפרסומים מסוימים, החוק מחייב העברת עותקים חינם לספרייה הלאומית. אנא התעדכנו אם החוק חל עליכם.

 

בהצלחה ובהנאה!

 

 

מודעות פרסומת