ראשי

הוצאות מסחריות

אורחים ומבקרים חוזרים שלום רב! האם תסכימו לקבל ממני דואר מדי פעם? אני אוספת כתובות לקראת מיזם ספרותי שיצא לפועל בעוד כשנה וחצי או יותר. ייתכן שאפתח אינסטגרם, ייתכן שאשלח מייל מדי פעם… כנראה עם סרטון… טרם החלטתי. אשמח מאוד אם תסכימו שנכיר טוב יותר. נא שלחו לי מייל לכאן: yaelzz@gmail.com, ובשורת הנושא כתבו "אשמח לקבל ממך מיילים", ונהיה בקשר 😊

מסמך זה נועד במקור ללקוחותיי שלהערכתי יש לספריהם פוטנציאל מסחרי. החלטתי לפרסמו גם בבלוג.

שלום רב,
כל ההוצאות, בין שאני מכנה אותן "מסחריות" ובין ש"פרטיות", מעוניינות להרוויח מהספרים שהן מוציאות לאור. אולם ההבדל הגדול היא בכוונות הנוספות. ב"הוצאה פרטית" כוונתי לאדם פרטי, שפונה להוצאות לאור או גרפיקאי וכדומה, במטרה להוציא לאור את ספרו במימונו העצמי.
ב"הוצאות מסחריות" כוונתי להוצאות שאינן מוציאות כל ספר גם אם מוצע להן תשלום על כך. הוצאות מסחריות הן הוצאות שיש להן קשרים בחנויות הספרים, שהן מפיצות את הספרים שלהן, ועל פי רוב הן גם ינסו למכור את זכויות התרגום למו"לים בחו"ל. גם אנשים פרטיים יכולים לנסות למכור את ספרם למו"לים בחו"ל, אולם בעניין זה, להוצאה מסחרית יש עדיפות רבה, מפני שגם המו"ל בחו"ל יודע שהספר שמוצע לו עבר תהליך מקצועי, ושיש להוצאות המסוימות האלה חותמת איכות – הן בתוכן הן בהגשת המוצר המוגמר.
וזה אחד העניינים העיקריים. הוצאה שמוציאה לאור ספרים לאנשים פרטיים, במימון הלקוחות, בוחרת כמה היא רוצה להרוויח. הוצאה לאור מסחרית, מנסה קודם כול לא להפסיד, ומקווה גם להרוויח. אחד הדברים שחשובים להוצאות המסחריות הוא לשמור על השם הטוב שלהן. כך שגם אם הם מבקשים את עזרת המחבר במימון הספר, אני מאמינה שמקבלים יותר בעבור המחיר וכי בחירה לעבוד עם הוצאות מסחריות תתגלה כמשתלמת לאין ערוך יותר מאשר אם ניגשים להוציא לאור את הספר לבד (בעזרת אנשי מקצוע, כמובן).

ובכן, אם ספרך מיועד להפצה מסחרית, כדאי לפנות להוצאות לאור שמופצות בחנויות הספרים וברשתות הספרים הגדולות.

הוצאות לאור מסחריות בוחרות בפינצטה את הספרים שהן מקבלות, משום שהן משקיעות בספרים כסף רב. פעמים רבות, כדי להתקבל להוצאה לאור כזו, יש לשלם על תהליך הלקטורה (בחירת הספר). בימינו מדובר בדרך כלל ב-100 ₪ לספר להוצאה, ומשך ההמתנה לתשובה הוא בדרך כלל כשלושה חודשים. עם זאת, בימינו קורה שהוצאה גדולה תבקש השתתפות של המחבר בהפקת הספר, בעיקר אם מדובר בתחומים שאינם פופולריים. יש לשקול כל מקרה לגופו, לבחון את ההצעה, להתייעץ, ורק לאחר מחשבה, להחליט. כבר היו לי שני לקוחות שהתחרטו על שנקשרו מוקדם מדי, עוד בטרם עריכה, להוצאה לאור שאיננה מסחרית, על אף שביקשתי שיעצתי להם שלא יעשו זאת. צר לי על כך מאוד, כי שני הספרים יכלו להגיע להרבה יותר אנשים.

אפשר להוציא את הספר גם בהוצאה עצמית. יש הוצאות לאור שאינן מסחריות, המתאימות להוצאת ספר בתפוצה מצומצמת או, למצער, אם הוצאות מסחריות לא יהיו מעוניינות להוציא אותו. אולם גם אם יתלהבו באחת מהן מהספר ויגידו "זה ספר נפלא, אנחנו מוכנים להוציא אותו לאור", אם הן מבקשות 50-15 אלף ₪, גם אם יש להם הסדר הפצה לחנויות ולרשתות, זה אומר שאתם מוציאים אותו לאור, ולא הן, ולכן אני מתייחסת אליהן כאל הוצאה עצמית. יש ערך להוצאות כאלה והן יתווכו בין כל הנוגעים בדבר (מעצב, גרפיקאי, עורך, מגיה, בית דפוס ועוד, וייתכן שגם יגבו עמלה שלא תפורט מתוך התשלומים שתעבירו להן), וחלקן עושות עבודה יפה מאוד. הרווח, כביכול, הוא שההכנסות מהספר יהיו ברובן של הכותב. אבל:

הספר יקבל טיפול טוב יותר, פרסום ראוי יותר והפצה רחבה יותר בהוצאות המסחריות. (וגם יעלה לכם פחות, אם בכלל.)

זכות נוספת להוצאה לאור של הספר בהוצאה לאור מסחרית ולא בהוצאה עצמית, בעצם, היא עניין התרגום. הוצאות גדולות משתתפות בירידים וכדומה כדי למכור את זכויות התרגום לשפות שונות ולארצות אחרות. לא פשוט למכור ספר להוצאה בחו"ל, ואני מניחה שזה כמעט בלתי אפשרי אם הספר לא יצא לאור בהוצאה מסחרית. הסיבות העיקריות לכך הן: (א) ספר שיצא לאור בהוצאה מסחרית כבר קיבל "כן" ממישהו, מישהו החליט לשים עליו כסף, להשקיע בו, וזה אומר משהו; (ב) ספר שראה אור בהוצאה מסחרית יש להניח שמיצא את הפוטנציאל שלו והוא במצבו המיטבי. שתי הסיבות הללו נותנות מעין חותמת איכות כאשר הוצאה לאור מארץ אחרת באה לבחון ולשקול אם להוציא לאור ספר בשפה שאיננה יכולה לקרוא.

אינני מכירה בהכרח אישית את ההוצאות שאכתוב כאן בהמשך, ואינני ממליצה עליהן באופן מיוחד. באופן כללי, כל הוצאה לאור שהיא מסחרית יכולה להתאים, גם אם איננה ברשימה, וכל הוצאה ברשימה יכולה להגיש לכם חוזה שתמצאו לא ראוי. אני כותבת כאן שמות כדי שיהיה מהיכן להתחיל.

בכל מקרה, חשוב לבדוק היטב את החוזה! (למשל: אצל מי יהיו הזכויות על הספר, זכויות התרגום, מה ההתחייבות על פרסום ומאיזה סוג, מה יכולת ההפצה של הספר לחנויות בכלל ולסטימצקי וצומת ספרים בפרט וכו'. אינני עורכת דין, לשיקולכם אם להתייעץ עם עורך דין לקניין רוחני.)

מומלץ להיכנס לאתר של כל הוצאה והוצאה, להתרשם מהכותרים, לבדוק אילו חומרים הן מחפשות. אולי ספרך יתאים להן ואולי לא כדאי לשלוח להן. וחשוב לבחון בקפידה את אופן העברת כתבי היד לכל הוצאה בנפרד (יש להקפיד: גודל הפונט, סוג הפונט, רווחים, מספור עמודים, הדפסה על צד אחד או משני הצדדים וכל דרישה נוספת שהיא).

נהוג להמליץ לשלוח לכמה שיותר הוצאות. אולם מה שחשוב הוא לא להתפתות אם מציעים לך להשקיע עוד מכספך, עד לקבלת תשובה שלילית מכל האחרות. כי להוציא את הספר מכספך תמיד אפשר, אבל הספר יקבל טיפול מלא יותר אם ההוצאה היא שתשקיע בו.

אני רוצה להזכיר עוד שאם הספר איננו מתקבל, זה לא אומר שהוא לא ראוי. ישנן מגוון סיבות שבעטיין ספר טוב יכול לא להתקבל. אז כדאי לזכור:

לא כל אחד מצליח להעלות את עצמו, את מחשבותיו, את רעיונותיו, את כאביו, את מאווייו או את ידיעותיו על הכתב. מגיע לך כל הכבוד!

בהצלחה,

יעל שלמון ברנע

הוצאות מסחריות

שוקן ספרי איכות

רימונים

עם עובד

חרגול (בעבר שיתפו פעולה עם עם עובד, ייתכן שהיום פועלים בשיתוף עם מודן, אך כידוע לי עצמאיים בבחירת הספרים) – כרגע אינם מקבלים כותרים חדשים, אך מומלץ להתעדכן

כתר פועלים היום עם מודן ובאתר של הוצאת כנפיים יש קישורים להוצאות נוספות

כנרת, זמורה ביתן, דביר

הקיבוץ המאוחד, ספריית פועלים

מטר (נדמה לי שאצלם הלקטורה חינם, ואולי משום כך נמשכת זמן רב יותר מאשר בהוצאות האחרות)

ידיעות ספרים

אחוזת בית

גרף

כרמל יש לגלול מטה את העמוד

מודן פועלים היום עם כתר

ויש עוד הוצאות רבות, וקצרה היריעה ומאוחרת השעה, וכל הזמן אני נזכרת בעוד הוצאות, למשל פרדס, פראג (רוחניות), אריה ניר (טוב, ובכן גם הם מודן בימינו) – אינני יודעת באיזו שיטה הן פועלות, ויש ספרי שירה, ולא רק ספרי שירה, באפיק ובאבן חושן, ואפשר לייחד חלק להוצאות לספרי ילדים… מה טוב שיש גוגל! תחפשו, יש עוד!

בימינו, כנראה משום קריסת תרבות הספרים בארצנו, הוצאות ספרים שמוציאות לאור ספרי עיון נאלצות להיעזר במימון המחבר (אכתוב על כך בקרוב). אני עדיין ממליצה להיעזר בהוצאות המבוססות לשם כך, משום הניסיון שיש להן באספקטים השונים של תחומי העיון, הביצוע, ההפקה וההפצה.
לספרי עיון, מומלץ לשקול לפנות גם (לא רק, גם ברשימה לעיל יש המתאימות לכך) להוצאות:

מוסד ביאליק

מאגנס

רסלינג

מרכז זלמן שזר

מכון ון ליר

מרכז שלם

הוצאות לאור של האוניברסיטאות השונות: בן גוריון, תל אביב, בר אילן (שימו לב, יש להם הנחיות נפרדות להפיכת דוקטורט לספר, לעורכים, לכותבים וכו' – הקישורים בתחתית העמוד שלהם), חיפה (וגם: פרס בהט) ואולי עוד

לרשימת הוצאות לאור באתר התאחדות הוצאות ספרים בישראל

אורחים ומבקרים חוזרים שלום רב! מזכירה שאשמח לקבל מייל לכאן: yaelzz@gmail.com, בנושא "אשמח לקבל ממך מיילים". נהיה בקשר 😊

מודעות פרסומת