ראשי

ביקורות על מופעים לילדים

לפני הכול,

אני רוצה להודות לעמיר קדרון, היוזם והעורך האחראי לאתר music4awhile, על הבמה שניתנת לי להביע דעותי בענייני מוזיקה קלאסית לפעוטות וילדים.
אני מעריכה מאוד את פועלו לקידום המוזיקה בארץ, ומוקירה את תרומתו הספציפית לכתבותי, מהכוונה בדבר רישום היצירות המושמעות ועד יצירת כותרות קולעות.
עמיר, אני שמחה לעבוד איתך. מרגישה שיש לי גב לשאול ולהתייעץ, ושמחה ללמוד ממך על התחום.
ולקוראי היקרים, אתם מוזמנים להתעדכן בנעשה במוזיקה הקלאסית בארץ ב"נעשה ונשמע" באתר, שמתעדכן כל שבוע!
 *

17 הביקורות הראשונות הן רחבות היקף, ולאחר מכן הן מצומצמות, לפי דרישות הפורמט החדש. אין זה אומר שנהנינו פחות!

להלן חלקי ביקורות פרי עטי על קונצרטים לילדים וקישורים להרחבה:

(20) לעוף עם המוסיקה – "התזמורת מתה מצחוק", קונצרט לילדים עם תזמורת הבמה הישראלית וויטלי אזרין.

"… אל הקונצרט הפעם הצטרף הליצן ויטלי אזרין. לא, לא, הוא לא הגיע עם אף אדום, אלא היה אמור להשתתף כאחד הנגנים, אבל השלומיאליות רבת החן שלו גרמה לאי אלו תקלות … שהצליחו לשמור על מתח, סקרנות ועניין במשך כל התוכנית ... אצלנו, אפילו הילד שלי שבדרך כלל צריך לצאת להתאוורר במהלך הקונצרטים, נשאר עד הסוף. וזו גם הזדמנות לומר לכם, ההורים, שיציאת ילד באמצע קונצרט לא נתפסת בעיני ככישלון, להפך. … עוצמת הרגש שהמוזיקה החיה והעשירה מציפה לפעמים מצריכה הפוגה. כמה נפלא שבקונצרטים של ילדים אפשר לצאת ולהיכנס חזרה! ואכן, בקונצרטים שבהם בני יצא, נשארתי איתו סמוך לדלת, כביכול כדי לשמוע את הקונצרט, ובתקווה שהתממשה שאט-אט הוא יימשך בחזרה פנימה." לפוסט המקורי

(19) לעוף עם המוסיקה – אגם הברבורים לילדים עם תזמורת הבמה הישראלית.

"… תהיתי איך, למען השם, רקדנית (קרן נוטיק), רקדן (מיכאל שניידר) ומנחה (מיטל נוטיק הנפלאה), יציגו את "four little swans"? והרי לא ייתכן שיוותרו על הקטע הזה, שמזוהה כל כך עם היצירה! ובכן, צורת ההגשה של הקטע הזה הקסימה אותי מעל ומעבר למשוער. במקום ארבעה ברבורים או ברבוריות, כל הקהל רקד!…" לפוסט המקורי

(18) פעמוני הלב – אנסמבל פעמוני היד הישראלי "ענבלים" ותזמורת הבמה; מנצחת: עידית שכטמן; שחקנים: עמרי רווה ומעיין רחמים.

"ערך מוסף של הקונצרט המסוים הזה נעוץ בפעמוני היד של אנסמבל "ענבלים". מעבר לכך שנדירה חשיפתם של ילדים לפעמוני היד … ההתרחשות על הבמה מראה "איך בונים מוזיקה". השתלבותן של נגניות הפעמונים הראתה הלכה למעשה כיצד משתלבים הצלילים, ועד כמה כל צליל חשוב במארג הכללי של המוזיקה."

(17) ויולה, ויברפון וילדים – "מה אתה עושה?!" – משה אהרונוב (ויולה) ולב לופטוס (כלי הקשה), במופע-מפגש מסדרת "מה זה הרעש הזה?" – מפגשים מוזיקליים לילדים ולהוריהם בביצוע חברי אנסמבל מיתר ובהנחייתם בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב.

"במשה אהרונוב התאהבתי כשקראתי את הכתבה "הוויולה בחייו". גיליתי שהוא מעביר מפגשים מוזיקליים חווייתיים לילדים, והסתקרנתי. זה נשמע מבטיח: גישתו לילדים כפי שהצטיירה בכתבה נראתה לי מדויקת, כזו שהייתי מחפשת אצל גננת טובה." להמשך קריאה

(16) חגיגה לחושים – קונצרט 2 מסדרת "הפילהרמונית לילדים". רומן שפיצר – מנצח; התזמורת הפילהרמונית הישראלית; רוני פורת – מנחה; שחר לביא – מצו-סופרן, שירה שמי – רקדנית פלמנקו; אברהם טריפה – כנר.

"רוני פורת … אמר: "מהו הדבר שככל שאנחנו משתמשים בו יש לנו יותר ממנו, וכולם כמעט כל הזמן חושבים עליו? ואם אתם לא יודעים מה זה אז הראש שלכם לא כאן ואתם בטח מאוהבים?" אז התאהבתי בשחר לביא." להמשך קריאה

(15) קונטרפונקט למתחילים – הקונצרט "באך" מסדרת "לגדול על הגדולים" של הקאמרטה הישראלית ירושלים במוזיאון תל אביב לאמנות. רוני פורת – מנצח; אסתי רופא – חליל;  אדי רזניק – כינור; תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים.

"לסיום נתן לנו רוני פורת תפקיד ולימד אותנו לשיר תווים עם התזמורת לצלילי קנטטה 147, לא לפני ששיבח את הקהל על האזנתו לכל הצלילים. הוא בחר לשם כך שתי שורות שמתחילות באותם תווים ומסתיימות באופן אחר. בחירה שאין צורך להכביר מילים על משמעויותיה." להמשך קריאה

(14) לכלוכית וגעגוע – "לכלוכית והברווזון המכוער", קונצרט פתיחת העונה מסדרת לעוף עם המוזיקה של תזמורת הבמה. שחקנים: הגר ריש ודני ארליך, מוזיקה מקורית: אנה סגל.

"הברווזון המכוער ברח מביתו משום הקנטות אחיו. בדרכו פגש, למשל, שני אווזי בר, שאמרו לו: "אתה כל כך מכוער שאתה מוצא חן בעינינו". עוד במסעותיו מגיע הברווזון לחווה, ושם חתולה ותרנגולת צוחקות על שאינו עושה דברים כמותן: אינו נוהם, אינו מקמר את הגב ואינו מטיל ביצים." להמשך קריאה

(13) לפצח את האגוז – "מפצח האגוזים בממלכת הממתקים", עם טליה אילן, מנצחת ומנהלת מוזיקלית, הגר ריש (מגישה), אייר בלומברג (רקדנית) ותזמורת הבמה הישראלית. כתיבה: נועה סבו.

"טרם פיצחתי את החוויה שעובר בני כשהוא בא לקונצרט של תזמורת הבמה הישראלית, אולם אין לי ספק שמדובר בחוויה רב חושית, רבת עוצמה, ורבת רגש. אני רואה אותו מרוכז, מתעניין, מוצף ושמח בחלקו." להמשך קריאה

(12) לא יכול בלי סי במול – על "פטר, הזאב וחיות המוזיקה", עם רוני פורת, מנצח; עמנואל חנון, שחקן וזמר; תזמורת הבמה הישראלית; טליה אילן, מנהלת מוזיקלית. כתיבה: שלמה מושקוביץ ורוני פורת.

"סיפור המסגרת, שתפס את מרבית זמן הקונצרט, היה חלומו של ויקטור: ברבור בא לו בחלומו וסיפר כי החיות יוצאות לשביתה. נמאס להן שאנו, בני האדם, לא מתייחסים אליהן מספיק יפה. לדעתן, הגיע הזמן שנהיה בני אדם." להמשך קריאה

(11) מנגינת החלום – מהסדרה לעוף עם המוזיקה, המופע: "חלום של קונצרט". תזמורת הבמה הישראלית והאנסמבל הקולי "מיטב" מקונסרבטוריון ראש העין בניהולה המוזיקלי של עידית קרימולובסקי-שופן. כתיבה ובימוי: עדיה גודלבסקי. ניצוח וניהול מוזיקלי: טליה אילן. משחק ושירה: הגר ריש. סולניות "היצור הדו-ראשי": אביגיל מלכה, מעיין זיטמן. נבל: עדן ארד. חצוצרה: עומרי לנדה.

(10) קברט פוגש סרט מצויר – איתמר פוגש ארנב, אופרה בגרסה הקאמרית לסיפורו של דוד גרוסמן ובהשתתפותו. לחן: יוני רכטר. במאי וארנב: אלי גורנשטיין. איתמר: עדי צ'זרה (ישועה). מקהלה: חברי האנסמבל הקולי הישראלי בניהולו של יובל בן עוזר: טליה דישון – סופרן, תמר לנדסברג-יקרביץ' – אלט, טל קוך – טנור, קדם ברגר – בס. פסנתר: לטם עזנר. עיצוב תפאורה ותלבושות: אירה כצמן. מפיקה: ענבל מעוז.

"אם יש לכם ילדים בני 10-3, תציעו לבית התרבות הקרוב לאזור מגוריכם שיזמינו את "איתמר אוהב חיות". משום שלתת לילד את מתנת המוזיקה כפי שהיא מוגשת כאן – אופרה המותאמת לילדים, וגם להורים שאינם מורגלים בה – זה דבר גדול." להמשך קריאה

(9) דירה להשאיר – "דירה להשכיר", מופע מוזיקלי מאת חתני פרס ישראל לספרות ולמוזיקה, לאה גולדברג ויחזקאל בראון. בימוי ועיצוב: נועה פריאל. שחקנים: שלומית קורי ורן שחל. פסנתר: אינה רובין, חלילי צד: ענת טיברגר-בן חיים.

"ערך מוסף אני מוצאת בכך ששני שחקנים בלבד מגלמים את שלל הדמויות, מאפייניהן, אופיין והדברים שהן באות לייצג. הרי כל אחד מאיתנו, בין שהוא שחקן ובין שלא, מכיל בתוכו את כל קשת הרגשות והמחשבות במינונים שונים. שני השחקנים המוכשרים שלומית קורי ורן שחל הוכיחו כי כל אחד מאיתנו הוא עולם ומלואו." להמשך קריאה

(8) אינטימיות וכינורשלישי בחמש – קונצרט "אני והכינור שלי", ניגון והנחיה עם חיה לבני.

"…חיה הזמינה את הילדים למחוא כף למקצב ריקוד של באך. לאחר מכן העלתה ילדים לבמה ולימדה אותם לרקוד כבני מלוכה. היה משעשע לראות את הילדים רוקדים בכובד ראש כראוי. הפעלות הילדים המשיכו בנעימת "העוקץ" (The Entertainer, סקוט ג'ופלין), "שמע ישראל" ועוד. אולם בין כל אלה נוגנה המנגינה "צ'רדש" של מונטי. מנגינה נוגה ושמחה, ללא הפעלות, והאולם שקט… אז מה היה חסר לי בקונצרט? קהל…" להמשך קריאה

(7) אקלקטיקה ברקנאטי – מהסדרה לעוף עם המוזיקה, "שירת עמים סובבת עולם", על פי סיפור של נאוה סמל. משתתפים: עופר דלאל – מנצח, תזמורת הבמה הישראלית, מקהלת מורן בניהולה המוזיקלי של נעמי פארן, אולג יקירביץ – פסנתר, קרן נוטיק – ריקוד וכוריאוגרפיה, עיבודים: אייל באט וטליה אילן.

"לקראת הסוף, סיפר לנו [המנצח עופר דלאל] כי מישי [דודו] הבטיח להביא לו קול מאפריקה – שאגת אריה. המקהלה שאגה בקול גדול שאגה אחת, ודלאל כבר הכין עצמו לנצח עליהם את Dubula האפריקאי. ילד מן הקהל ענה בשאגה משלו, ומיד הסתובב דלאל כחתול שמשכו בזנבו ושאג בחזרה, חושף ציפורניו – זה היה נפלא! והמקהלה, שזו הפעם השנייה במופע ששרה בליווי תוף בלבד, הייתה נפלאה, ואם תוסיפו לזה את שיטת הניצוח בניתורים וריקודים – הרי לכם סלט מעורר תיאבון לעוד." להמשך קריאה

(8) חפש את החיה – שלישיית זמיר בקונצרט לגיל 8-3 "על כלים ובעלי חיים".

"…מה שמייחד את הקונצרט המדובר משאר הקונצרטים הוא היעדר שטיקים. לא שאני נגד שטיקים! אני אוהבת שטיקים, וכך גם הילדים. אולם בקונצרט של שלישיית זמיר הפוקוס כל הזמן היה על המוזיקה, על ההקשבה לה ועל הזיהוי מה קורה בה, מה רצה המלחין ומה היא מעוררת אצל המאזין, נטו. וראו זה פלא: הילדים הקשיבו. הקשיבו ממש, באופן פעיל." להמשך קריאה

התרגשתי לקרוא את שכתבה מיה ליברמן משלישיית זמיר על הביקורת הזו שכתבתי בהבלוג של מיה ליברמן:

 לפעמים יש אנשים שיודעים להביע את מה שאתה רוצה להגיד בדרך אחרת.
אני יודעת להביע בצלילים את שאני מרגישה.
Oren Shalev יודעת למצות כל רגע של התרחשות בתמונה.
אבל Yael Salmon Barnea יודעת לעשות זאת בעזרת המילים.
תודה ליעל ולבנה שהגיעו לצפות ולהאזין בקונצרט של שלישיית זמיר.
תוודה על התיאור והמחמאות שקיבלנו ממנה בבלוג היפה והמרתק של Amir Kidron.
התרגשנו מאוד לקבל את הביקורת היפה והעמוקה שמתארת את העשייה שלנו.
אני מזמינה אותכם להיכנס לבלוג הזה, לקרוא, להגיב לשתף ולהתרגש יחד איתנו.
שלכן,
בנות שלישיית זמיר

(7) קלאסיקה משלנו – מהסדרה לעוף עם המוזיקה, "מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה", סימפוניה לע. הלל. בהשתתפות "האנסמבל הקולי מיטב – קונסרבטוריון ראש העין" בניהול עידית קרימולובסקי-שופן: מיי סהר, יהלי הניג-אגרט (סופרן), מאיה ברנדסקי, טליה כהן (מצו), רעות בבאי (אלט); טקסט וייעוץ אמנותי: טל עומר; ניהול מוזיקלי: טליה אילן.

"…מופע עשיר בקולות, תנועה ומשחקים. מומלץ בחום לגיל 10-4. המופע השני בסדרת "לעוף עם המוזיקה" ממצב אותה כמשובחת בין סדרות המוזיקה לילדים. זוהי כתבה קטנה על מופע מוזיקה נפלא, וזהו דיסק שהייתי קונה בשמחה לבני." להמשך קריאה

(6) נחרות הקטיפה של ג'אזיקה – ג'אז חם ילדים, "קול הקטיפה של פרנק סינטרה". על הבמה: טוד גורדון, שירה; דייוויד פטריק, פסנתר ועיבודים; שאולי עינב, סקסופון; אברי בורוכוב, בס; יונתן רוזן, תופים; יעל ארנון ורד, הנחיה, חליל וכתיבה; יערה בויום קפלן, ג'אזיקה; ניצן זיצר וליה בורסאו, ריקוד.

"לשאלה "מה יש בניו יורק שהיא משאת נפש?" ענו הכלים – כל אחד ניגן לבדו וייצג את העושר הקיים בעולם והוכיח שנפש אחת היא עולם מלא, אם רק נדע להקשיב ולהתבונן…" להמשך קריאה

(5) ניצה, ציירת המלחינים – צלילי קסם עם ניצה שאול על ילדותו של ראוול, "לא רק בולרו – ראוול צייר הצלילים". בהשתתפות: גלינה לווינשטיין, סבטלנה חדי, רוסלן בלנקי, תומר דהן – רקדני להקת סבוטאז'; ענת צ'רני – מצו; ז'אנה גנדלמן – כינור ראשון, ילנה טישין – כינור שני, אלה פרימשטיין – ויולה, דמיטרי גולדרמן – צ'לו, אודליה אליעזרוב-סבר – פסנתר.

"…ניצה שאול מספרת בצורה ציורית ונפלאה. הפוקוס היה מבחינתי על תמיכת המוזיקה בסיפור ופחות על מוזיקה כעומדת בפני עצמה, ונראה שהילדים נהנו מזה מאוד. אני רציתי שניצה תספר לי עוד סיפורי אגדה. למזלו של בני, המופע לא נועד לילדים בני גילי, ותם בזמן." להמשך קריאה

(4) הדרן לקנון – "מה זה התנועות האלו?" קונצרט מספר 2 בסדרה "בובה של קונצרט"  של אנסמבל סולני תל אביב, בהנחיית המנצח והמנהל המוזיקלי ברק טל והבובה קנון המופעלת על ידי דותן אלעד.

"…ברק טל לקח את הסימפוניה מס' 40 של מוצרט ופירק אותה לגורמים. הוא הסביר עם הדגמות את ההבדלים, למשל, בין מנגינה לבין ליווי. הוא שינה את מהירות ניגון היצירה למהיר ולאיטי – וקנון נחר נחרה… כאשר ביקש מהמלווים לנגן חזק מהסולנים, קנון אמר שזה מוזר. כך אפשר היה לחוש אמת אבסולוטית מסוג אחר, שיעור לחיים ממש. לכל אחד יש תפקיד, ולעשות אותו טוב ובהרמוניה עושה אותנו לחשובים. לא צריך בהכרח להתבלט, ולא צריך בהכרח להיות ה"סולן". כל אחד תורם את חלקו, וזה מה שמביא עושר לעולמנו. כי אם כולם היו המנגינה, אז… העולם היה פחות מעניין, ופחות הרמוני. ובתרבות שצומחת כאן זהו שיעור חשוב: יש מקום לכולם, לא צריך להיות סלב כדי להיחשב…" להמשך קריאה

(3) חי וקיים – סדרת הפילהרמונית לילדים, "מוצרט קופץ לביקור". רוני פורת, מנצח ומנחה; עינת ארונשטיין, סופרן; עמנואל חנון, שחקן. כתיבה: רוני פורת, שלומי מושקוביץ'.

"…עינת ארונשטיין הנפלאה הצליחה ליצוק תוכן אחר לכל "הללויה" ("אקסולטטה יובילטה") שיצאה מפיה, הרבה בזכות עיניה שהחליפו רגשות ומחשבות ברצף מעורר תימהון. כשעמדה לרדת מן הבמה, קרא אחריה, בצדק, מוצרט, "אנא, אל תלכי." כה רציתי שתקשיב לו! הוא חזר על כך כמה פעמים עד שאמרה לו, "קוראים לי עינת, לא אנה." היא אכן חזרה, כפי שהובטח למוצרט, אך לא היה לי די ממנה. מה לעשות? נגמרה שעת החסד של מוצרט עלי אדמות ותם המופע…" להמשך קריאה

(2) אנטוניו המלך – צלילי קסם עם ניצה שאול על ילדותו של אנטוניו ויוואלדי, "ויוואלדי, המלך הג'ינג'י של הבארוק". עם חמישיית סן מרקו ורקדני להקת סבוטאז'.

"…אני אוהבת מאוד את דרכה של ניצה שאול לשתף את הקהל במהלך ההצגה וכך נתנה לילדים לספר על ונציה ועל התקופה. לאחר שהילדים סיפרו על התעלות והגשרים, רקדני להקת סבוטאז' הציגו שיט בגונדולות על התעלות בחן רב ובהומור. קצת חבל היה לי שלאחר ששתי הגבירות התהפכו עם הגונדולה לתוך התעלה, הן יצאו מן המים חייכניות ומאושרות. אולי היה מקום שאחת תתרגז ויפייסו אותה. ניצה שאול הניחה לילדים להסביר גם על הקומדיה דל'ארטה ולאחר מכן נסחפתי לגמרי בכוריאוגרפיה הנפלאה של דימיטרי ברכוב…" להמשך קריאה

(1) ילד מוצלח – צלילי קסם עם ניצה שאול על ילדותו של סשה ארגוב, "יוסי, ילד שלי מוצלח". בהשתתפות זמרי 2for6 ורקדני להקת סבוטאז'.

"…איני יכולה שלא לומר דבר מה על השיר "יוסי, ילד שלי מוצלח" של ע.הלל, שנתן למופע כולו את שמו. […] בספרו של ע.הלל "בולבול-למה-ככה" בהוצאת מודן לא כתוב "מפוחית הבאתי לך" כי אם "מנגינה הבאתי לך", אבל… נו… ככה זה גם בשירונט, וכך גם התרנגולים שרו ואפילו חוה אלברשטיין… […] חבל לי מאוד שלא הביאו לפנינו את כל השיר. לפחות את השיר הזה היא כדאי לדעתי להגיש במלואו. כל כך חסר לי הבית שבו יוסי מביא לאמו פרח. סממן כמעט לא חומרי על אהבת היופי, ההרמוניה, הרגישות, שמעביר את הייחוד והמיוחד של יוסי, או כל ילד, בעצם, שאפשר למצוא בו עולם מלא. חסר היה לי גם הסיום האנושי כל כך, במילה ובלחן, של הכאב והאור השזורים יחד כל אחד לעצמו וגם בשיתוף הפעולה בין המשורר והמלחין, שאומר את האמת הגדולה: העולם הוא מר-מתוק, ואנחנו לא אוהבים את ילדינו למרות חסרונותיהם, אלא אנחנו אוהבים אותם עם החסרונות. ואפילו: אוהבים בזכותם את החסרונות." להמשך קריאה

מודעות פרסומת