ראשי

גישתי לעריכה

כל טקסט שמגיע אליי נקרא על ידי מתוך נקודת מבט ביקורתית ואוהדת, במטרה להפיק את הטקסט המתאים ביותר לכותב, לקוראים הפוטנציאליים ולמטרה שלשמה נכתב. נקודת מבט ביקורתית – כדי למצוא את הכשלים, הבעיות, המידע החסר, החזרות המוגזמות ושאר מרעין בישין שאם רק נאיר עליהם בפנס, הכותב ואני נסכים שכדאי לשנותם. נקודת מבט אוהדת – אני יוצאת מנקודת הנחה שלכל טקסט יש מה לומר, לי ולאחרים, ומשום כך יש לו מקום והוא ראוי לתשומת לבי המלאה ולמלוא כוונתי לעזור לו להעביר את המסר שלו, באופן בהיר* ונגיש, וככל האפשר מבלי לשנות את אופי הכתיבה. המלצות על עבודתי תוכלו למצוא כאן.

*אם מדובר בסיפורת שמטרתה לעורר למשל רגש מסוים, בהירות אולי אינה הכרחית אם היא באה על חשבון סגנון ספרותי. כתיבתה של גרטרוד סטיין לדוגמה מתאפיינת בפיסוק מועט מאוד, על גבול החסר, ותחושתי כקוראת היא של קריאה מעגלית – עלי להגיע לסוף המשפט כדי להבין מה קראתי. עם זאת, כתיבתה עדיין מרתקת וזורמת, ומעוררת, לדעתי, רובדי קריאה נוספים. לא הייתי רוצה שעורך זה או אחר "יבהיר לי את כוונתה".

אתם מוזמנים לעיין בהמלצות על עבודתי. אם יש איזו שאלה או תהיה שלא קיבלה מענה, אנא צרו עמי קשר.

אז מה בעצם אני עושה כשאני עורכת לשון?

בעריכתי אני מציפה בעיות שעולות מן הכתוב ברמות שונות כגון בעיות דקדוקיות ובעיות תחביריות, בעיות סגנוניות, בעיות ברצף של טיעונים, עניינים הקשורים באנכרוניזם, חוסר אמינות של דמות, חוסר מידע, חוסר בהירות ועוד כיד הדמיון הטובה. לעולם איני כותבת רק שיש בעיה אלא משתדלת להציע פתרון אפשרי. אם הפתרון שהצעתי אינו מוצא חן בעיני הכותב אך הוא משנה לאפשרות שלישית, מבחינתי זה אומר שהערתי התקבלה, שכן הצעותיי אינן באות במקום אחריות הכותב על חיבורו, והמילה האחרונה היא של הכותב עצמו. עם זאת, אני שומרת לעצמי את הזכות לדבר בלהט בכיוון שהוא בעיניי הרצוי, המתאים וזה שישרת על הצד הטוב ביותר את הכותב ואת חיבורו.

עריכת לשון (עריכה לשונית) – בדיקת החיבור בעין מקצועית מבחינת שגיאות כתיב, ליקויים בתחביר ועוד עניינים ברמת המילה והמשפט. במונח "עריכת לשון" משתמשים כשם כולל לרמות שונות של התערבות בטקסט, מהגהה דרך עריכת ליטוש ועד שכתוב של ממש.

עריכת עבודות אקדמיות ועריכת מדע – יש ליצור אחידות כתיב, הזרמת-מה של הכתוב, וכמובן להתאים את צורת ההגשה של פריטים ביבליוגרפיים לדרישות של כל פקולטה או חוג. יש להתאים את הפריטים הן בגוף העבודה והן ברשימה הביבליוגרפית, ולוודא שאין פריט ברשימה שאינו מופיע בגוף העבודה ושאין אזכור לפריט בגוף העבודה שאינו נמצא ברשימה שבסופה. דוגמה לשיטה לכתיבת ביבליוגרפיה היא ה-APA, אולם ביכולתי להתאים את הביבליוגרפיה לכל שיטה מתבקשת. איני מתיימרת לדעת כל נושא ובוודאי שאיני מחליפה את המנחה, אולם אם אני מוצאת בעיה או דבר מה לא פתור ברצף הטיעונים, בהקדמה או בדיון אני מצביעה עליו מתוך שאיפה לקוהרנטיות, ומתייחסת גם להקדמה ולדיון ביחס לגוף העבודה. בעריכת עבודות אקדמיות אני גם עורכת את הלשון. על עריכה אקדמית ועריכת מדע אפשר לקרוא בהרחבה כאן.

עריכת תוכן – כל חומר כתוב, כדאי שיעבור עריכת תוכן: עלוני פרסום, הודעה ללקוחות, הודעה לעובדים, עמוד תדמית באינטרנט ועוד. בעריכת התוכן אני מבררת שהכתוב קריא, בהיר, שאין בו סתירות, שיש בו את המידע שהוא אמור לספק, שהוא תמציתי כראוי או ארוך ולא מייגע. בעריכת התוכן אני גם עורכת את הלשון.

עריכת תרגום – עריכת לשון תוך שמירה על זיקה הדוקה לכוונה המקורית של המחבר כפי שאני תופשת אותה, בדרך כלל תוך התדיינות עם המתרגם.

קריאה ביקורתית – נעשית בדרך כלל בספרים שמתכוונים לשוב ולהדפיס, או בספרים שנסרקו והועברו שוב לפורמט דיגיטלי. בתהליך כזה אותיות עלולות להתבלבל ואפשר למצוא סמ"ך במקום מ"ם סופית או כ"ף. דומה להגהה, אך הטעויות הצפויות להימצא רבות.

שכתוב – דרגה של עריכה ספרותית ועריכת לשון, שבה ההתערבות בכתוב גבוהה אך מתבססת על הקיים. לפי הצורך והאפשר, מוודאים פרטים ומוסיפים עליהם.

הגהה – הכוונה בעצם לוודא שהכול כבר "כמו שצריך". הרצוי הוא שלא למצוא בעיות בשלב זה, המצוי הוא שכמעט תמיד יש מה לשפר עוד. בעבודתי, אם אין מגבילים אותי בזמן, אני קוראת קריאה נוספת לפני החזרת החומר לעיונו של הכותב. כדאי ורצוי בנוסף לקרוא גם מהדף.

התקנה – וידוא שכל מילה כתובה כפי שהיינו רוצים שתיכתב באופן עקיב בטקסט, בין אם לפי החלטות האקדמיה ללשון עברית ובין אם לפי בקשות כל הוצאה והוצאה ובין אם לפי גחמותיי המושכלות, להוציא ציטוטים, שבהם אין להתקין. אין הכוונה לעימוד ולעיצוב.

עוד על גישתי לעניינים הקשורים בעריכה לשונית אפשר לקרוא בלשונית יחסי לסוגיות בעריכה לשונית.

לקבלת דוגמת עריכה והצעת מחיר, אתם מוזמנים ליצור קשר.

מודעות פרסומת