ראשי

בין עריכה לשונית לעריכה ספרותית

*** מוזמנים לעקוב אחר פרויקט התרגום: איירין גוט אופדייק, חסידת אומות עולם ***

לאחרונה למדתי עריכה ספרותית אצל לירון פיין! הזכות ללוות תהליך יצירתי מרגשת אותי מאוד.

עריכה לשונית אמורה להיות עריכה ברמת המשפט והפסקה יותר מאשר ברמת התוכן ממש. עם זאת, אי אפשר לערוך את הלשון ללא התעמקות בתוכן. וכשמתעמקים בתוכן, פעמים רבות יש המלצות שחורגות מה"תפקיד", אף שמבחינתי הן בהחלט חלק ממנו.

העריכה הספרותית מראש מתערבת בתוכן עצמו ויכולה להציע להוסיף דמות או לשנות את סדר הבאת המידע, לעזור לכותב לבחור איך להגיש את הסיפור, ואולי הכי חשוב: העריכה הספרותית מבררת מה הסיפור האמיתי שהכותב רוצה לכתוב. עורך ספרותי יכול לעזור לכותב לקחת רעיון ולפתחו לספר שלם.

כדי להיות עורך לשון יש לדעת כמה דברים (כללי האקדמיה ללשון עברית, כללי הניקוד כדי להוסיף ניקוד מסייע ועוד) ורצוי גם לקרוא הרבה, להכיר סגנונות כתיבה, לפתח רגישות למילה, לסדר המילים במשפט ולהשפעות הסדר הזה על הקורא או המאזין ועוד. מבחינתי, וזאת נקודת השקה עם העריכה הספרותית, כל דבר שאני מזהה שיכול להביך את הכותב – אני אומרת לו.

כדי להיות עורך ספרותי אפשר לדעתי לומר שחובה לקרוא הרבה. צריך להכיר סוגות (ז'אנרים) ולהבין מה משרת כל אחת, ולעזור לכותב לבחור מה לגלות לקורא ומה להסתיר ממנו או לתת לו להבין בין השורות, למשל.

במילים אחרות: עריכה שמקדימה עריכה לשונית היא עריכה ספרותית או עריכת תוכן, לפי סוג החיבור. לעריכות אלה יש נקודות השקה רבות עם העריכה הלשונית, אך המטרה שלהן היא להעמיד את הטקסט ברצף ראוי ולפתח את כל מה שדרוש פיתוח לפני העבודה על מוצר הטקסט הסופי עם העורך הלשוני. העריכה הספרותית או עריכת התוכן נועדה להביא למחשבה מחודשת ומדוקדקת את הכתוב בחיבור הנדון, ועניינה, למשל, לקבוע את סדר הבאת המידע (כן, גם בפרוזה וגם בחומר עיוני), היכן להרחיב כדי להתאים לקהל היעד (להסביר מונחים? להבהיר את מניעי הדמות?) וכדומה.

סביר שרוב רובם של עורכי הלשון אוהבי קריאה הם, ומכאן טשטוש הגבולות בין עריכה לשונית לבין עריכה ספרותית. בעבר אותו עורך היה עורך את הלשון ואת התוכן. בימינו משתדלים שעיניים רבות יעיינו בחומר הכתוב, ואולי משום כך הפרידו בין סוגי העריכות, וכך לפחות שלושה עורכי לשון קוראים כל חיבור בהוצאות שונות, כל אחד בכובע אחר בסדר זה: עורך ספרותי, עורך לשון, מגיה ולפעמים גם מתקין.

נהגתי להגדיר את עצמי כעורכת לשון, אך כעת אני גם עורכת ספרותית. עוד בעת שהגדרתי את עצמי כעורכת לשונית, גיליתי שהכותבים קשובים לדבריי, וכשאני מעלה בעיה כלשהי הם מוצאים לה פתרון שמעלה, בעיניי, את ערך הספר שלהם. ומתברר שגם בעיניהם, וזה משמח.

אם תרצו את דעתי על החיבור שכתבתם, עם או בלי עריכת לשון, מה עובד בו ומה לא, אילו דמויות עשויות היטב ואילו יש לשקול את נחיצותן וכדומה, אתם מוזמנים לעיין בהמלצות על עבודתי וליצור קשר.

*** מוזמנים לעקוב אחר פרויקט התרגום: איירין גוט אופדייק, חסידת אומות עולם ***

לכל הסוגיות בעריכה לשונית בעמוד אחד